לצערי נבצר ממני ללוותך בדרכך האחרונה אבל זכיתי לפני יומיים לקיים איתך שיחה ולקבוע פגישה שעמדה להתרחש אתמול ממש באותה שעה שחילצו אותך מייסוריך על ידי תרופות.

​

חיינו הצטלבו בתיכון. ישבנו ליד אותו שולחן, כי המורה איתרה שאני, בשונה מאחרים, יכול להכיל אותך. תמיד היית שונה, מין אדם שנולד לא בדור הנכון וגם לא במקום הנכון. מצד אחד סוג של גאון - יודע בעל-פה את טבלת מנדלייב' שולף במהירות שמו של כל יסוד כימי יודע את מספרו האטומי ואת הסמל הכימי שלו, מפתיע בבקיאות בכל מיני דברים שאחרים בכלל לא מסוגלים להבין כמו אסטרונומיה, בעלי חיים וצמחים, מנגן ויוצר. ומצד אחר היית נער מאוד פגיע שלא פעם הגיע להתפרצויות לא מובנות. כבר כנער היה בך משהו חשוף לעולם - מצד אחד קולט, מפנים וניזון ומהצד האחר  לא מוגן ומוצף, אדם שונה שלא תמיד הובן על ידי הסביבה.

​

תמיד הייתה לך נשמה יתרה – משהו שזוכים בו אומנים ואנשי רוח – השתייכת לבעלי סגולה שמדברים בשפה נוספת שלא כולם מסוגלים להבין אותה -  מין שכבה נוספת שנמצאת מעל לאטמוספירה ורק מי שראוי יכול להיזון ממנה. ואני זכיתי להיות איתך  בסיטואציה חד-פעמית כזאת.

​

מבלי שדיברנו על זה מעולם, נקשרנו בעבותות אחרי פרי יצירתנו המשותפת השיר עין גדי -  לא פעם שואלים אותי מה סוד כוחו של השיר הזה שקיבל כתר נצחיות ולמרות שהוא כבר בן 56, שוב ושוב הוא מושמע מעל גלי האתר ברמה של שיר עממי?

​

 ואז אני מתאר  שני נערים משתאים מול עין-גדי,  נווה-המדבר הקסום  - הרים צרובי-שמש ונחלים מפריחי שממה לידם, ומערת-שולמית, והמפל-הגדול, ונחל ערוגות זה הידוע,..ולבם עולה על גדותיו , נקי ותמים והוא מתערטל ומתמזג עם חלקת האלוהים המדהימה הזאת, ונפרץ הנתיב אל נשמות הילדים האלה  והכל יוצא אל העולם בשעטה פראית שאין לה שיעור: "עין-גדי", "עין-גדי". ומתברר שמה שיוצא ממעמקי הלב מוצא את דרכו אל לבם של אחרים.

​

והשיר עין גדי לוקח חירויות משל עצמו והופך בין לילה לנדבך בזמר העברי. ואני מופתע שוב ושוב  כשאני שומע ברדיו שהשיר נכתב על ידי איתן פרץ וש.דיבון. אני שואל אותך מי זה דיבון ואתה עונה לי שלא נעים לך שידעו שאתה כתבת  את השיר ולכן אתה משתמש בפסבדונים. והיום במבט לאחור אני לא מתפלא על התנהגותך, כי למדתי ממך שפחדת שיזהו אותך רק עם השיר הזה ואתה רצית הכרה לכל מה שיש בך.

​

וכך נוצר מצב שלמרות שנישמתו של השיר עין גדי באה ממך השיר מזוהה הרבה יותר איתי. לא פעם כיוונתי עורכי תכניות לשוחח גם איתך אבל תמיד התשובה הייתה שיש  מצדך התחמקות, ואם בהתחלה היו פה ושם ניסיונות להגיע אליך בסופו של דבר ויתרו עליך וחבל.

​

כזה היית צנוע, לא עושה עניין מדברים, לא עסוק בענייני כבוד, ומאוד ריגשה אותי כתבה ששלח לי רועי בנך על בחור שהיה מלא התרגשות כשגילה שמי שניגן בחתונה שלו הוא זה שכתב את השיר עין-גדי. .אבל אתה מעולם לא אהבת טווסים ונוצות צבעוניות  לא עניינו אותך מעולם. בשקט שלך יצרת מה שיצרת, מאמין שבעבודה ובהתמדה מגיעים אל מטרת היעד גם אם הדרך לא סוגה בשושנים.

​

היה בך משהו תמים, טהור וילדי והתכונה הזו ליוותה את הפגישות שלנו לאורך השנים. – מין אדם שחי בפלנטה אחרת, שומע, רואה, אבל לא תמיד מגיב במהירות שהיה מצופה ממך שתגיב. היה בך חוש הומור שלא כולם הבינו, ולכאורה לא פעם וויתרת על עמדותיך ובלבד שלא להגיע לידי עימות. אני תמיד זיהיתי בך איש של שלום, ו"מה שיכול להיפתר בדרכי נועם למה לריב?"

​

צא למסע עולמך איש יקר ואם תרצה או לא תרצה להסכים איתי, את טביעת האצבע שלך בעולמנו השארת באופייך המיוחד, וכמובן בשיר "עין –גדי"  שמייצג אותך   בכבוד גדול. יהי זכרך ברוך .

איתן פרץ